הקמת מיזם עסקי – היבטים משפטיים ביזמות

אם החלטתם הקים מיזם עסק או שאתם נמצאים כבר באמצע הדרך, להלן מספר נקודות משפטיות ועסקיות שכדאי להכיר.

ההיבטים המשפטיים מלווים את המיזם לאורך השלבים השונים של הפעילות העסקית – החל משלב הרעיון, דרך שלב הקמת המיזם, גיוס הכספים ועד לשלב הניהול השוטף או מכירת הפעילות, היבטים אלו הם בעלי חשיבות והשלכות מהותיות על ניהול המיזם, ולכן אסור להזניח אותם בשלבי ההקמה.

הקמת מיזם עסקי – סוגיות חשובות

• הקמת מיזם עסקי – מגבלות משפטיות. כחלק מבדיקת היתכנות של המיזם – הבחינה האם המיזם הוא בר ביצוע – רצוי לבדוק שאין מניעה משפטית למימוש הרעיון ולהכיר את המגבלות או הקשיים המשפטיים כגון הזדקקות להיתרים ורישיונות מיוחדים. ככול ומתעורר קושי משפטי ביישום רצוי את השלכותיו ולקבל חוות דעת משפטית, כבר בשלבים הראשונים.
• האם ניתן להגן על הרעיון העסקי מבחינה משפטית? באיזה אופן תאגידים, יזמים ובעלי עסקים יכולים להגן על רעיונותיהם העסקיים והמידע המסחרי המצוי בידם, מפני שימוש על-ידי מתחרים פוטנציאלים?
  • רישום פטנט – במסגרת זו יש לבדוק האם ההמצאה כשירת פטנט – האם ניתן לרשום אותה כפטנט.
  • סוד מסחרי – חברות ועסקים המעוניינים לשמור על הקניין הרוחני שצברו ועל המידע העסקי שלהם בסוד, ישתמשו, בין היתר, בהסכמי סודיות. כמו כן חשיפת המידע לצדדי ג' פעמים רבות תותנה גם בחתימת הסכם אי תחרות.
  • זכויות יוצרים, סימני מסחר ומדגמים – חלק אחר מנכסי החברה עשוי לזכות להגנה קניינית אחרת – כזכויות יוצרים, סימני מסחר או מדגמים – בכפוף למגבלות הדין. לצורך הגנה על סימני המסחר והמדגמים להגיש בקשות מתאימות לרשות הפטנטים ולרשם סימני המסחר.
• מיסוי – יזמים המעוניינים להקים מיזם נדרשים להעניק תשומת לב גם לשאלת המיסוי. בהקשר זה יש לקחת בחשבון בין היתר את מודל ההכנסות, צורת ההתאגדות, מקום ההתאגדות ועוד.
• בחירת צורת ההתאגדות – לפני הקמת המיזם על השותפים למיזם לשקול את צורת ההתאגדות, מקום ההתאגדות, מועד ההתאגדות ולבחון את היתרונות והחסרונות של כל אחת מהאפשרויות(לרבות עלויות, היבטי מיסוי, גיוס כספים, הגבלת אחריות וכו"), להלן צורות ההתאגדות הנפוצות:​​
  • עוסק מורשה (עצמאי) – עוסק מורשה נושא באופן אישי בכל החובות והתחייבויות של העסק. ניהול עסקים במסגרת עוסק מורשה לעיתים עדיפה ליזם הפועל בכוחות עצמו, שאלה זו תלויה בפרמטרים כגון סוג העסק, הכנסות צפויות, רמת הסיכון הכרוכה בניהול העסק, האם העסק עתיד לגייס כספים ועוד.
  • הקמת חברה בע"מ בישראל – הקמת מיזם עסקי פעמים רבות מוביל לפתיחת חברה. על-מנת להקים חברה בישראל יש לנסח תקנון לחברה, לרשום אותה ברשם החברות ואם הקמתה נעשית על-ידי מספר שותפים רצוי גם לחתום על הסכם מייסדים (כמפורט להלן). הקמת חברה אומנם כרוכה בלא מעט עלויות, בשלב הראשון יש לשלם אגרה ובהמשך ויש צורך בהנהלת חשבונות כפולה, הגשת דוח שנתי לרשם החברות ועוד, אך לצידן יש לה מגוון יתרונות. היתרון המרכזי בחברה נובע מעקרון האישיות המשפטית הנפרדת של החברה מבעליה ומעקרון הגבלת האחריות של בעלי המניות (בהנחה שמקימים חברה בע"מ). נוסף על כך, משקיעים פרטיים, כמעט תמיד, יעדיפו להשקיע הון בחברה פרטית (להרחבה בדבר שיקולי התאגדות והליכי הרישום ראו הקמת חברה).
  • הקמת שותפות – לצורך כך, מומלץ מאוד לגבש הסכם שותפות שיגדיר בין היתר את חלוקת הזכויות, החובות בין השותפים. בשותפות, המיסוי הוא אישי, עניין שיכול להוות חסרון או יתרון, תלוי בנישום. החיסרון המרכזי בשותפות הוא שאחריות השותפים היא בלתי מוגבלת – אם כי ישנן פרוצדורות שונות המנסות להתגבר על מכשול זה, למשל שותפות מוגבלת.
  • הקמת חברה בחו"ל, הקמת עמותה או הקמת חברה לתועלת הציבור – להקמת חברה בחו"ל היבטים רבים, פעמים רבות צורת התאגדות זו נבחרת מאחר ורוב קהל היעד שוהה בחו"ל או במטרה לגייס הון מחו"ל או כאשר יש יתרונות מיסוי להקמה בחו"ל ועוד.
• מימון המיזם – יזמים נדרשים לבחון את האלטרנטיבות למימון פעילות המיזם – האם הם מעדיפים לממן את הפעילות באמצעים העומדים לרשותם, באמצעות הלוואות או בעזרת השקעות. בין יתר החלופות העמודות לרשות היזמים ניתן למנות את המקורות הבאים: מימון בנקאי, גיוס הון ממשקיעים פרטים (מלאכים, קרנות הון סיכון), גיוס הון מגופים ממשלתיים (המדען הראשי), גיוס הון ראשוני מחממות יזמות, שימוש בפלטפורמה לגיוס המונים (להרחבה ראו גיוס הון).
  • ניהול משא ומתן מול משקיעים – בין אם המיזם מגייס כספים ממשקיעים פרטיים, מקרנות ממשלתיות או מחממות יזמות, רצוי מאוד שהיזמים ישכרו את שירותיו של גורם מקצועי, עו"ד מסחרי, שילווה אותם בכל שלבי גיוס ההון ובחתימה על מסמכי ההשקעה.
• הסכמים משפטיים חשובים לסטארטאפים וליזמים – ​להלן תיאור קצר ולא ממצה, של מספר הסכמים משפטים חשובים ליזמים:
  • הסכם מייסדים – בעת הקמת מיזם על-ידי מספר שותפים חשוב מאוד להסדיר בחוזה את מערכת היחסים בין הצדדים מבחינה משפטית ועסקית. כמו כן, חשוב להבחין בין הסכם מייסדים להסכם שותפות, מדובר בהסכמים המאפיינים צורות התאגדות שונות ולכן משמעות החתימה על כל אחד מההסכמים היא שונה. עורך הדין שילווה את המיזם וינסח את הסכם המייסדים יעזור למקימים להגן על זכויותיהם ולזהות את המכשולים הנפוצים בעת כניסה ליחסי שותפות, תוך התחשבות בצורכיהם ובמאפיינים הייחודיים לעסקם.
  • הסכם סודיות – הקמת סטארטאפ מלווה בחששות רבים מצד היזמים, אחד מהחששות המרכזיים הוא חשיפת הרעיון בפני גורמים חדשים. זו הסיבה שיזמים חותמים ביניהם ומחתימים גורמים שונים על הסכמי סודיות. הסכם סודיות נועד להגן הרעיון העסקי, סודות מסחריים ומידע חיוני נוסף של העסק מפני חשיפתו לציבור. עו"ד שיעניק ייעוץ משפטי ליזמים ינסח את הסכם הסודיות וינחה אותם באיזה אופן ניתן להגן על הקניין הרוחני של המיזם.
  • הסכם אי תחרות – המטרה של הסכם היא למנוע בין היתר את המצבים הבאים – כאשר אחד הגורמים איתו נמצא המיזם בקשר עסקי או מקצועי (לרבות שותפים, עובדים ויועצים) יקימו עסק שמתחרה במיזם, תוך שימוש במידע שהועבר אליהם דרך המיזם.
  • הסכם תיווך השקעה (Finder Agreements) – על-מנת להשיג מימון פועלים היזמים בערוצים שונים, אחת הדרכים היא פניה למתווכים עסקיים. טרם חתימה על הסכם תיווך רצוי להיעזר בעורך דין.
  • הסכמי העסקה – רצוי להסדיר את מערכת העסקת אנשי המקצוע השונים, יהיו חברות שיעדיפו לסווג את מערכת היחסים עם נותן השירותים כחוזה עבודה (שכיר) ויהיו עסקים שיעדיפו להימנע מיחסי עובד-מעביד (קבלן חיצוני) – הסכם למתן שירותים. בתעשיית ההייטק נפוצים במיוחד הסכמי אופציות לעובדים ותוכניות להענקת אופציות.
  • מזכר הבנות – הינו מסמך משפטי המועבר מהמשקיע ליזמים או מהמשקיע לחברה ובו מעלים הצדדים על הכתב את עיקרי הסכמותיהם המשפטיות והמסחריות בנוגע להשקעה או הלוואה למיזם.
  • הסכם השקעה – הנו חוזה שנחתם בין המשקיע לבין החברה, במהלכו מתחייב המשקיע להעביר לרשות החברה סכום כסף מסוים בתמורה לקבלת חלק מהבעלות עליה.
  • הסכם הלוואת בעלים – הלוואת בעלים הנה הלוואה הניתנת על-ידי הבעלים של העסק – חברה, שותפות או ישות משפטית אחרת – לטובת העסק. הלוואת בעלים תוחזר לנותן ההלוואה בתנאים שיקבעו על-פי הסכם ההלוואה (להרחבה ראו הלוואת בעלים לחברה).
  • הסכם שיתוף פעולה – הסכמים שנכרתים מול צד שלישי לצורך שיתוף פעולה עסקי – למשל פרסום הדדי או הקמת מיזם משותף.
  • חוזה התקשרות עם לקוח – הסכמי התקשרות עם ספקים ונותני שירותים, ניסוח תנאי שימוש, מדיניות פרטיות ותקנונים (לאתר, לתוכנה או לאפליקציה – למידע נוסף ראו תקנון לאתר או לאפליקציה), הסכמי רישיון, הסכמי ייצור, הסכמי פיתוח, הסכמי שיווק, סוכנות והפצה (למידע נוסף ראו הסכם הפצה), הסכמי רכישה ועוד.
  • חוזה שכירות לעסק – בין אם הפעילות העסקית מנוהלת ממשרד ובין אם היא מנוהלת בחנות, מתקשרים היזמים בהסכם עם המשכיר המסדיר את הזכויות והחובות בנוגע לשכירת המושכר.
• רישיונות והיתרים – ​ישנם פעילויות אשר מחייבות רישיונות או היתרים ספציפיים מגופים ממשלתיים או עירוניים, למשל רישיונות עסק.

הערה לסיום, טעויות נפוצות של יזמים, בעיקר בתחילת הדרך, לדחות את מועד הפניה לעורך דין, מועד הקמת החברה, מועדי ההכנה והחתימה על חוזים ומסמכים ועוד. לרוב רצוי לקבל ייעוץ ראשוני על-מנת לוודא מהם הסיכונים המשפטיים להם חשופים היזמים.

משרד עו"ד ברוקס מעניק ייעוץ משפטי ליזמים ולסטארטאפים, המקימים ומנהלים מיזמים עסקיים, תוך התחשבות במאפייני הפעילות המסחרית ומתן תשומת לב למכלול המכשולים הכרוכים בהקמת המיזם, ניהולו ומכירתו.