חובות החלות על דירקטורים

להלן מספר דגשים בנוגע לחובות החלות על דירקטורים בחברות. על מנת לבחון האם דירקטור נהג כדין יש לפנות לייעוץ משפטי פרטני מעורך דין חברות.

דירקטורים הם נושאי משרה בחברות פרטיות וציבוריות. הדירקטורים מתווים את המדיניות של חברה ואמונים, בין היתר, על קבלת החלטות המשפיעות על עתיד החברה, בכפוף למגבלות הדין. ככאלו נושאים הדירקטורים בחובות שונות הן מכוח התחייבויות אישיות והן מכוח הדין.

מה החובות החלות על דירקטורים?

בקצרה, דירקטורים כפופים, בין היתר, לחובת הזהירות (סעיפים 252-253 לחוק החברות), הכוללת את החובה לא להתרשל ולפעול ברמת מיומנות כנושא משרה סביר; וכן לחובת אמונים (הקבועה בסעיף 254 לחוק החברות) הכוללת את החובה לפעול בתום לב, לטובת החברה ולא לפעול בניגוד עניינים. על-מנת ללמוד נכונה על מכלול הזכויות והחובות של הדירקוטירם יש לעיין לא רק בהוראות החוק אלא גם בפסיקה המתעדכנת מעת לעת וכן בהסכמים שונים שהדירקוטרים צד להם.

אחד מפסקי הדין המנחים בתחום הטלת האחריות על דירקטורים שניתן בבית המשפט העליון – ע"א 610/94‏ בוכבינדר נ' כונס הנכסים הרשמי בתפקידו כמפרק בנק צפון אמריקה (פורסם בנבו) קובע, בין היתר, כדלקמן:

"קיומה של חובת זהירות בין דירקטור לחברה מטיל על הדירקטור את החובה לנקוט אמצעי זהירות סבירים כדי למנוע נזק לחברה. חובתו של הדירקטור אינה מוחלטת. אין הוא מבטח של החברה. החובה המוטלת עליו היא לנקוט אמצעי זהירות סבירים. אכן, סבירות האמצעים אינה דורשת נקיטת כל האמצעים האפשריים למניעת הנזק. הסבירות דורשת נקיטת אמצעי זהירות סבירים למניעת הנזק. השאלה אינה מה הם האמצעים שמבחינה פיזית מונעים נזק. השאלה הינה מה הם האמצעים שיש לדרוש כי יינקטו לשם מניעת הנזק… אי-נקיטת אותם אמצעים היא התרשלות של הדירקטור. מבחנה של ההתרשלות קבוע בסעיף 35 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש], ועל-פיו המבחן הקובע הוא מבחנו של האדם הסביר. לעניין דירקטור בחברה המבחן הקובע הוא מבחנו של הדירקטור הסביר. על כל דירקטור לנקוט את כל אותם אמצעי זהירות שדירקטור סביר היה נוקט בנסיבות העניין (השווה סעיף 253 לחוק החברות). אכן, היות אדם דירקטור אינו רק עניין של כבוד או כיבוד. אין זה אך גמול על שירותים שניתנו בעבר למדינה ולחברה. זו אינה אך דרך מכובדת לצאת לגימלאות. להיות דירקטור משמעותו למלא תפקיד מרכזי בחברה. להיות דירקטור משמעותו לנקוט את כל האמצעים שדירקטור סביר היה נוקט להגשמת תפקידו בחברה. ודוק, השאלה אינה מה היו אמצעי הזהירות שאדם בעל ידע וניסיון כשל הדירקטור הנתבע לדין היה נוקט… השאלה הינה מה הם אמצעי הזהירות שדירקטור סביר היה נוקט בנסיבות העניין… "אדם המציע עצמו לתפקיד ניהול חברה, הכרוך בטיפול וניהול רכוש רב, חייב לנקוט במידת הזהירות של דירקטור סביר הכשיר לפעול בשטח זה של ניהול"… המבחן לסבירות ההתנהגות הוא אובייקטיבי. נוסחה כללית זו יש לתרגם כמובן לנסיבותיו של כל מקרה ומקרה. אכן, רמת הזהירות היא אחת: זו הנקוטה בידי דירקטור סביר בנסיבות העניין. האמצעים שיש לנקוט כדי לצאת ידי חובת זהירות זו משתנים על-פי הנסיבות השונות. חלקם של אמצעים אלה עניינם פעולות בגדרי הדירקטוריון עצמו; חלקם בשימוש בסמכויות השונות שהדין מעניק לדירקטור בפעולותיו מחוץ לדירקטוריון, כגון קבלת מידע, הסתייעות באנשי מקצוע וכיוצא בהן פעולות המסייעות לדירקטור הסביר במילוי תפקידו. על הנסיבות של המערערים בעניין שלפנינו נעמוד בהמשך, שעה שנדון בפרטי ההתרשלות השונים שבהם נמצאו המערערים אחראים כלפי הבנק."

איך מתקבלות החלטות בדירקטוריון?

תהליך קבלת ההחלטות ואישור עסקאות על-ידי דירקטורים בחברות משתנה מחברה לחברה והוא תלוי בין היתר במגבלותיה של החברה ונושאי המשרה בה, בסמכויות המוענקות לדירקטורים, בכפוף למגבלות הדין ועוד. 

קשיים בתהליכי קבלת החלטות 

השיקולים המערבים את תהליכי קבלת החלטות נוגעים וקשורים במגוון שיקולים מקצועיים, עסקיים, חשבונאיים, משפטיים, טכנולוגיים, מדעיים וכו'. עירוב סוגיות ושיקולים הופכים את תהליכי קבלת ההחלטות למורכבים, המחייבים היכרות או בחינה של הסוגיות השונות, כאשר פעמים רבות לדריקטורים אין את הידע והניסיון הדרושים לצורך בחינת הנושא.

כמו כן, כחלק מתהליכי קבלת ההחלטות של הדירקטורים הם נאלצים להתמודד עם לא מעט קשיים (ביניהם עודף במידע וחוסר במידע) המשפיעים על תהליכי קבלת ההחלטות ועל איכות ההחלטות המתקבלות.

לאור קשיים אלו ואחרים, לדירקטורים, כמו אנשי עסקים רבים, חשוב להתייעץ באופן קבוע עם יועצים שונים בכדי להפחית את הסיכונים – הכלכליים, המשפטיים והאחרים – הכרוכים בהחלטותיהם העסקיות.

לכן התנהלות זהירה מצד הדירקטורים תכלול פניה לייעוץ מקצועי על בסיס שוטף, ללא תלות וקשר בשאלה אם לדירקטור פוליסת ביטוח מקצועית, כתב התחייבות לשיפוי או פטור שקיבל מהחברה. חשיבותה של ההיוועצות מתחדדת בין היתר, במצבים הבאים: לקראת משבר או בשעת משבר או לאחר קרות הנזק כשהחברה או הדירקטורים נכשלו, כאשר נפתחים הליכים אזרחיים או פליליים נגד החברה או נגד נושאי המשרה שבה, למשל תביעות אישיות נגד הדירקטורים או תביעות נגזרות.  

משרד עו"ד ברוקס מספק ייעוץ משפטי לאנשי עסקים ולנושאי משרה בחברות בכל הכרוך בפעילותם העסקית, לייעוץ משפטי אתם מוזמנים ליצור קשר  

משרד עו"ד ברוקס מלווה באופן אישי וצמוד חברות וסטארטאפים בכל שלבי פעילותם, החל משלב ההקמה, דרך גיוס ההון ועד לשלב המכירה. לליווי משפטי בעסקאות השקעה וגיוסי הון אתם מוזמנים ליצור קשר