גיוס הון – גיוס כספים, מקורות גיוס הון

חבלי לידה מהם סובל כמעט כל סטארטאפ וכל עסק קשורים לסוגיית מימון הפעילות העסקית. קיימים מגוון דרכים לממן את הפעילות העסקית, רשימה זו תעבור בקצרה על מקורות המימון העיקריים.

איך לממן את הפעילות העסקית? בחירת מקור המימון קשורה במשתנים רבים, כגון סוג העסק, מורכבותו, שלב הפיתוח, ציפיות המייסדים ועוד. מיזם טכנולוגי הדורש פיתוח של צוות אנשי טכנולוגיה במשך תקופה ארוכה, לא יוכל להתקיים מחסכונות פרטיים, לעומת זאת, מיזם הדורש מספר חודשי פיתוח בודדים, אולי כן.

גיוס הון מהמעגל הקרוב

יזמים ועסקים רבים מגייסים את ההון הראשוני הדרוש לפעילותם מהמעגל הקרוב – חסכונות, חברים ומשפחה (FFF). לרוב מדובר בסכומי כסף קטנים – עשרות אלפי שקלים ובמקרה היותר טוב מאות אלפי שקלים (סכום התחלתי זה מכונה pre-seed). לעיתים כספים אלו ניתנים לחברה כהלוואת בעלים.

סכום ראשוני זה משמש למטרות שונות, בהתאם לצרכים והעדפות המייסדים ולכמות הכסף שגויסה. פעמים רבות כספים אלו משרתים היזמים לצורך השלמת בדיקות ההיתכנות, תכנון המוצר/השירות, הקמת חברה, התקשרות בהסכם מייסדים, העסקת עובדים ונתוני שירותים וכיו"ב.

מימון בנקאי

רוב העסקים, הקטנים והגדולים, נזקקים למסגרת אשראי בנקאית על-מנת לממן את פעילותם העסקית. אחד היתרונות המרכזיים במימון בנקאי החזקת החברה על-ידי מייסדיה. עבר ההלוואה הבנקים לא יקבלו זכויות בעלות בנכסי החברה. אולם, הבנקים כמעט תמיד ידרשו ערבויות ובטחונות לפני העמדת סכומי כסף לחברה. ולכן, עסקים שלקחו הלוואת מהבנקים ולא יצליחו להחזירם יהיו חשופים לפירעון החוב מתוך הערבויות.

סטארטאפים בתחילת דרכם פועלים בסיכון גבוה עם סיכויי הצלחה נמוכים, ולכן רובם יעדיפו לא לקחת את כל הסיכון על עצמם ובמקום ליטול הלוואות בנקאיות (שספק אם היו ניתנות להם גם ככה), יפנו למקורות גיוס אחרים.

גיוס הון ממשקיעים פרטיים, מגופים ממשלתיים ומהציבור

להלן מקורות גיוס ההון העיקריים:

1. גיוס הון מאנג"לים (Angles) – גיוס הון ממשקיעים פרטיים נפוץ מאוד בארץ. המשקיעים הפרטיים מכונים, אנג"לים, מדובר באנשי עסקים המשקיעים במיזמים וסטארטאפים מכספם הפרטי. מספר לא קטן של אנג"לים הם סטארטאפיסטים לשעבר שעשו אקזיט אחד או כמה. אותם משקיעים לעיתים חוברים למספר משקיעים נוספים והם משקיעים יחדיו במיזם.

באיזה שלב משקיעים אנג"לים בסטארטאפ? ההשקעה של אנג"לים היא בשלבים הראשונים של פעילות הסטארטאפ (שלב הPre-seed), שלב הרעיון או שלבי פיתוח ראשוניים. פעמים רבות היזמים מגיעים למשקיעים אלו עם דגם ראשוני (אב-טיפוס).

איך להגיע למשקיעים פרטים? דרך המלך תהיה להגיע אליהם באמצעות מכרים משותפים. אולם אפשרות זו לא זמינה למי שאין לו רשת של קשרים. דרך נוספת, לאיתור משקיעים פרטיים בכנסים, אירועי יזמות ותחרויות.כמו כן יש לא מעט סאטאפים הנעזרים בשירותים של מתווכים עסקיים (FInders) המחברים בין יזמים למשקיעים, המתווכים לרוב יתקשרו עם היזמים בהסכם תיווך השקעה. זה המקום להדגיש שהסכם תיווך או כל מזכר הבנות בנושא יש לחתום רק לאחר התייעצות עם עו"ד.ישנם יזמים אשר מעדיפים את שיטת הדיוור הישיר – פניה ישירה באמצעות הדואר האלקטרוני או באמצעות הלינקדאין. לרוב ומטבע הדברים אופציה זו זוכה לפחות התייחסות מצד המשקיעים.מהו סכום ההשקעה המקובל על-ידי אנג'ל? בארץ רוב האנג'לים לא ישקיעו יותר מכמה מאות אלפי דולרים. לפני הפגישה עם המשקיע על היזמים להתכונן היטב ולדעת לענות בין היתר על השאלות הבאות: מהו סכום ההשקעה הראשוני הדרוש לסטארטאפ? מה הם מתווכנים לעשות עם הסכום שיושקע במיזם? ועוד.

האם חובה להצטייד בתוכנית עסקית לפני פגישה עם אנג'ל? אנג'לים רבים משקיעים בסטארטאפים גם ללא תוכנית עסקית מפורטת, אך כמובן שתוכנית עסקית יכולה לתרום ולהעיד על מידת הרצינות של היזמים.

היבטים משפטיים הכרוכים בהתקשרות עם אנג'לים

חשוב לפנות לייעוץ משפטי, לפני חתימה על מזכר הבנות, הסכם השקעה או כל מסמך אחר. הסכמי השקעה או הלוואה לעיתים מתרחשים רק לאחר החלפת טיוטות של הסכם עקרונות (להרחבה ראו מזכר הבנות) אשר מתווה את תנאי העקסה. לאחר מכן, לרוב, תבוצע על-ידי המשקיע בדיקת נאותות מקיפה לרחבה (הבודקת בין היתר את ההתנהלות כספית, המשפטית והעסקית של הסטארטאפ). ממצאי הבדיקה יקבעו אם הצדדים יחתמו על הסכם ההשקעה.

יזמים רבים מתלבטים בשאלה כמה אחוזים נהוג לתת למשקיע בהשקעה הראשונה?  התשובה תלויה בנסיבות. יחד עם זאת, בשלב ההשקעה הראשוני לא מומלץ למייסדים לוותר על השליטה במיזם.

להרחבה אודות היבטים משפטיים נוספים ביזמות ראו הקמת מיזם עסקי.

1. מאיצי סטארטאפים – מאיצי סטארטאפים או חממות פרטיות הם תוכניות ליווי של סטארטפאים, המציעים ליזמים ייעוץ והכוונה בתחום העסקי והמקצועי. מאיצי סטארטאפ מספקים תמהיל שונה של שירותים, תלוי בגוף איתו מתקשרים – שירותי משרד, מימון ראשוני בשווי עשרות אלפי שקלים, מפגשים עם יועצים עסקיים ומקצועיים, פאנל משקיעים ועוד. ישנם מאיצי סטארטאפים הפתוחים לקהל הרחב תמורת תשלום סמלי, אחרים דורשים הליך מיון וקבלה, וישנם כאלו שגובים מהיזמים לא רק דמי רצינות אלא גם נתח מהבעלות של המיזם.לפני הצטרפות למאיצי סטארטאפים אשר מחייבים את היזמים לא רק לחשוף נתונים רבים אלא גם להעניק חלק מהשליטה לאותה תוכנית, יש להתייעץ עם גורם עו"ד, שכן הלכה למעשה זהו הסכם השקעה הראשון של הסטארטאפ.
2. גיוס מקרנות הון סיכון (Venture Capital)​קרנות הון סיכון (Vc) משקיעות בסטארטאפים בסיכון גבוה. קרנות הון סיכון מאוגדות כשותפויות מוגבלות, הקרנות מורכבת מבעלי הון, חברות, משקיעים מוסדיים וגופים נוספים. קרנות הון סיכון משקיעות בשלבים מתקדמים יותר של הפעילות העסקית ולרוב השקעתן הכספית תתבצע רק לאחר שכבר נעשתה ההשקעה ראשונה בחברה. ישנן קרנות הון סיכון הפועלות בתחומי התמחות שונים לרבות אינטרנט, חומרה, ביוטכנולוגיה. יצוין כי הקרנות הן גופים מקצועיים בעלי ידע ומשאבים גדולים, השקעתן לא נגמרת רק בהיבט הכספי, אלא הן לוקחות חלק פעיל בניהול של הסטארטאפ.מהו הסכום אותו משקיעות קרנות הון סיכון בסטארטאפים? מיליוני דולרים ועד עשרות מיליוני דולרים.מה ההבדל בין קרנות הון סיכון לאנג'לים? קרנות הון סיכון משקיעות סכומי כסף גדולים יותר בהשוואה לאנג'לים והשקעות שלהן נעשות בשלבים מתקדמים יותר של הפעילות העסקית. כמו כן הן לרוב ילוו באופן צמוד ומקצועי את הסטארטאפ.קרנות הון סיכון קטנות (Micro vc) – קרנות אלו משקיעות כספים בחברות הזנק בדרך כלל בשלב ה-seed או round a, סכומי השקעתן נמוך יותר בהשוואה לקרנות הגדולות. מדובר בהשקעה הנעה סביב כמה מיליוני דולרים בודדים. כספים אלו נועדו לסייע למיזם להניח את היסודות הראשונים של הפעילות כגון – בניית דגם או אב-טיפוס ושיווק המוצר או השירות.קרנות הון סיכון גדולות (Vc) – קרנות השקעה אשר משקיעות סכומי כסף גדולים, עשרות מיליוני דולרים. מדובר בהשקעה בשלבים מתקדמים של הפעילות העסקית אשר נועדו לסייע לחברות ההזנק לתפעל באופן שוטף את פעילותם (שלבי גיוס – Round a-b-c).קרנות פריווט אקווטי (Private Equity) – קרנות השקעה פרטיות אשר משקיעות לרוב בחברות בוגרות יותר.היבטים משפטיים הכרוכים בהתקשרות עם קרנות הון סיכון: כפי שתואר לעיל, שלב המו"מ, העברת מזכר הבנות שנועד להסדיר את תנאי העסקה, ביצוע בדיקות נאותות ולאחר מכן חתימה על הסכם השקעה.איך להתכונן לפגישה עם משקיעים פרטיים – פגישות עם קרנות הון סיכון או אנג"לים? לפני פניה למשקיעים חשוב מאוד לעשות עבודת הכנה יסודית. על היזמים להתכונן להצגת המיזם בפני המשקיע או המשקיעים, להפגין שליטה ברמה גבוהה ביותר בנתוני הסטארטאפ, (לרבות נתונים כספיים, נתונים טכניים, נתונים טכנולוגים ועוד). בנוסף המייסדים נדרשים לדעת לענות בין היתר על השאלות הבאות – מה יעשה בסכום ההשקעה? תוך כמה זמן הסטארטאפ יכלה אתה כספי השקעה?

   בנוסף, מומלץ ללמוד על המשקיעים הפוטנציאלים – מהי ההשקעה האחרונה שביצעו? סוגי ההשקעות המועדפות עליהם? מה הם דורשים מיזמים? איך העבודה המשותפת איתם? ועוד.

3. גיוס הון מגופים ממשלתיים – אפשרות נוספת העומדת בפני היזמים היא פניה לגופים ממשלתיים כגון הרשות לחדשנות טכנולוגית​ (לשעבר לשכת המדען הראשי) וחממות טכנולוגיה. מהו סכום ההשקעה של הרשות לחדשנות וטכנולוגיה (המדען הראשי?) מדובר בתקציב הנע סביב מאות אלפי שקלים עד כ-3 מיליון שקלים.
   1. אילו בדיקות יש לבצע לפני פגישה עם חממת יזמות ממשלתית? השאלה הראשונה היא באיזה סוג חממה מדובר – חממות טכנולוגיות, חממות תעשייתיות מוטות טכנולוגיה או חממות ייעודיות לביוטכנולוגיה. לפני הצגת המיזם חשוב לעורך בדיקות מקיפות ולברר את תנאי ההשתלבות בחממה (להרחבה בקרו באתר חממות טכנולוגיה של הרשות לחדשנות (המדען הראשי).
   2. הצטרפות לחממת סטארט-אפ כרוכה פעמים רבות בוויתורים והתחייבויות גדולים מצד היזמים ולכן טרם התקשרות עם חממה רצוי להתעייץ עם אנשי מקצוע ולבדוק את תנאי ההצטרפות באופן יסודי.
4. גיוס הון מהציבור – איך ניתן לגייס הון מהציבור?חברות הזנק מתחילות את דרכן כחברות פרטיות, אך לא מעט סטארטאפים פועלים במטרה להגיע להנפקת ניירות ערך של החברה לציבור (הפיכה לחברות ציבוריות הנסחרות בבורסה). אולם, גיוס הון באפיק זה אינו עומד על הפרק בתחילת דרכן של חברות ההזנק, אלא רק בשלבים מאוחרים יותר של פעילותן העסקית, לאחר שהחברה גיבשה מוצר או שירות והוכיחה את עצמה. כמו כן הליך של הנפקה לציבור הוא הליך מורכב המחייב את החברה להקצות לו משאבים גדולים.
5. גיוס המונים (Crowdfunding) – פלטפורמות אינטרנטיות לגיוס הון מהציבור הרחב. בשנים האחרונות ניתן לראות לא מעט אתרי אינטרנט המהווים "במה" להצגת רעיונות חדשים ולגיוס כספים. יזמים חושפים את רעיונותיהם בפני הציבור הרחב ומציעים להם בתמורה להשקעה כספית הטבות שונות הקשורות במוצר ו/או בשירות, כגון גרסה חינם בעת ההשקה; כן ישנן חברות אשר מציעות לציבור ניירות ערך של החברה, הכל בכפוף למגבלות הדין ולתנאי ההתקשרות עם החברה שמספקת את שירותי הפלטפורמה.

חשוב לדעת, בין אם אתם עומדים לגייס כספים ממשקיע פרטי, מגופים ממשלתיים או להצטרף לחממת יזמות ואף לחלקי ממאיצי הסטארטאפים, אתם עתידים לוותר על חלקים נכבדים מהמיזם, לצורך ניהול נכון של המו"מ תוך שמירה על הנושאים החשובים בעת חתימה על הסכמי השקעה מומלץ להתייעץ עם עורך דין בעל ידע וניסיון בליווי עסקאות השקעה.

משרד עו"ד ברוקס מלווה באופן אישי וצמוד חברות וסטארטאפים בכל שלבי פעילותם, החל משלב ההקמה, דרך גיוס ההון ועד לשלב המכירה. לליווי משפטי בעסקאות השקעה וגיוסי הון אתם מוזמנים ליצור קשר